יום 102
חשיבות עליונה
מסר זה תורגם אוטומטית ועלול להכיל טעויות.
אמן אמן אני אומר לכם, אם לא יפול גרגר החיטה לארץ וימות, יישאר לבדו; ואם ימות, יעשה פרי רב. (יוחנן 12:24)
״זה לא החיים שלי!״ שיהיה בך המחשבה הזאת, ילדי. זוהי נקודת ההתחלה לכל הדברים: כל התקוות, החלומות, השאיפות, המטרות ודרכי החשיבה. אם היסוד לא הונח כראוי, הכול יסטה מדרכו. עצור לרגע והרהר במושג הזה, שכן זוהי הדרך היחידה לחיים אמיתיים.
האם אתה מקווה לדברים ללא אישורי? האם אתה חולם על דברים שלא ביקשתי ממך? האם השאיפות שלך חותרות תחת רצוני? אם יש לך מטרות, מהיכן קיבלת אותן? של מי השכל שמנחה את כל זה?
הקשב לי! זה יהיה קשה מאוד מאוד עבורך, אבל חייבים לעשות זאת. איך אני יודע שזה יהיה קשה? אני עשיתי זאת כך. זהו הנתיב הצר, נתיב החיים האמיתיים. זו חייבת להיות החלטה שאתה מקבל. קבל אותה עכשיו, אחרת רק מאוחר יותר תבין כמה כאב גרם העיכוב שלך. החלט של מי החיים האלה, שלך או שלי.
אם ענית נכון, אז אתה יודע מה חייב להיעשות. ברגע שאתה מודה שהחיים שלך שייכים לי, ילדי, היה מוכן לשחרר במהירות. שאל אותי על מטרותיך וראה אם אני מאשר. אם לא, שחרר. כל תקוותיך חייבות להיות מונחות לרגלי. כוון לבך לשחרר את כל מה שקיווית לו. בקש ממני להחזיר את מה שהיה תמיד ממני ולשחרר את כל מה שלא היה.
כן, זהו מוות. אני מכיר בכך שזהו מקום מפחיד עבורך. זהו המקום שבו אתה מחליט באופן מלא מי אני עבורך. האם אני אהיה אשר אהיה? האם הבטחותיי אמיתיות? האם אתן לך חיים אמיתיים? כל אלה נענים בתוך החלטתך לשחרר. אתה חייב לשחרר.
שלחתי את בני ואת רוחי לעזור, אבל אתה חייב לעשות את הצעד הראשון. הודה בפניי שיש לי רשות לעשות בחייך ככל שאחפוץ.
אני אוהב אותך. בראתי אותך לרגע הזה. היכנע לי. אני לא משקר. אני לא פוגע. היכנע ואני אראה לך חיים אמיתיים. לא עוד ניחושים על מי אני. היכנע.
אשר בו גם נחלנו, מיועדים מראש לפי עצת הפועל את הכול כפי רצונו. (האיגרת אל האפסים 1:11)
© סדרת הרהורים Suffer Well