עדרי הנבחר ביותר

הסובל ההוא, הוא שלי. הבוכה ההוא, הוא שלי. הנדחה ההוא, הוא שלי. המפוחד ההוא, הוא שלי.

האם לא אמרתי לך, "לא הבריאים זקוקים לרופא, אלא החולים?" (לוקס 5:31)

לא אכפת לי מיכולת טבעית. אני ממוקד בלב (מרכז השכל) ובעניינים של שינוי רוחני. השינוי מטיפשות (שכל מונע אני) לחוכמה (שכל מונע צדקה) הוא מה שמביא לי כבוד. אלה הבאים אליי "חולים" מתאימים בדיוק, שכן מי יישאר לבוא אם לא החולה?

גיבוריך אינם דבר בעיניי. גם המפורסמים שלך אינם מרשימים אותי. חכמיך, כולם נטולי חוכמה אמיתית. אינני מתרשם מאבקי במצבו הטבעי. רוח שבורה ונכנעת היא מה שמשמח אותי (ישעיהו 66:2).

מהבריאה הישנה לחדשה, זהו פרויקט השינוי שאני אוהב. תכונותיי של גדולה הן ענווה, שלום, חוכמה, ושמחה ברוח, לא כמו מה שהאדם מעריך. האדם הנפול היה מעדיף לחגוג כסף, מעמד, ושבח מבני אדם אחרים.

אם מילים אלה מטרידות אותך, אתה כנראה בסכנה של להיטרף. כן, אם תעזוב את העדר לא אוכל לשמור עליך. זאבים ואריות מחכים לך, ויש להם טעם אליך, שכן אתה מאכיל אותם זמן די רב. עדרי מכיר את רועהו. עדרי לעולם לא יעזוב את השגחתי; הם יפחדו לעזוב את השגחתי.

ראה דברים כפי שאני רואה. הבן את חוכמתי. השתוקק לצדקתי בניגוד לערכים עולמיים. אוכל לברך רק את מה שאני מאשר, ואני עומד בהתנגדות לתשוקותיך הבשריות. היכנע! הכנע לי בכל מחיר.

אינך יכול אפילו לתפוס מה תכננתי בעבורך; זה יותר ממה שיכולת לבקש או לדמיין. אם תטעם ולו פירור אחד מהשולחן שהכנתי בעבורך, תסעד עמי ולעולם לא תאכל שוב משוקת החזירים.

וילך וידבק באחד מבני המדינה ההיא, וישלחהו אל שדותיו לרעות חזירים. ויתאו למלא את בטנו מהחרובים אשר יאכלו החזירים, ואין נותן לו. וכאשר שב אל לבו, אמר, "כמה שכירים לאבי יש להם לחם לשובע, ואני גווע ברעב!" (לוקס 15:15-17)