צא!

האם לא אמרתי לך, שאינך צריך להיות ידיד לעולם הזה (יעקב 4:4)? אם כן, מדוע אתה בוחר לחיות כמו הזרים והנוכרים למשפחתי? הבט בחייך! האם בשביל זה בראתי אותך? מדוע חייך כה־שגרתיים? במילים אחרות, מדוע הם אינם מובדלים מן העולם? מלכותי סובלת חמס, והאלימים [ילדיי הרעבים] תופסים אותה בכוח. (מתי 11:12)

פוליטיקה? מה אכפת לי מאג'נדת קיסר? כלכלה? הזהב והכסף לי הם! חברה וחיים? קרא את שמות! מה חשבת שהתכוונתי כשאמרתי, "צאו ממנה עמי"? (ההתגלות ליוחנן 18:4) ענה לי! מה זה אומר עבורך?

הקשב לי ילדי. בבל תמיד "תבלבל". שקול זאת; תכננתי את קיום הרע כדי שהטוב יצטרך להתגבר. זהו הקרב שעושה את החיים למה שהם. כיצד ניתן היה להוכיח צדקה אלמלא היה קיים רע? עד מתי תשחק עם מה שלא נועד לך?

אני מגן בעוז על תרבותי וגבולותי. ייתכן שיש לי סיר היתוך של ילדים, אך תרבותי לעולם לא תשונה או תדולל כדי לרצות פשרות בזויות של אדם. מדוע אחרת הייתי אומר לך שאותו חוק חל הן על האזרח הילידי [מחשבות שנולדו בצדקה] והן על הגר [מחשבות המתנגדות לטוהרה] (ויקרא 24:22; במדבר 15:16; שמות 12:49)? לפיכך, "הגר הגר בתוככם יהיה לכם כאזרח מכם, ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים." (ויקרא 19:34)

פקודותיי היסודיות ביותר מצוות הבדלה (הבדלות, קדושה)! האם לא קראתי לך סגולתי? (שמות 19:5) אינך מן העולם הזה, אתה אזרח השמיים [מצפון מרומם] (האיגרת אל הפיליפים 3:20). חדל לנסות להשתלב בתרבויות שאינן ממני. שלי היא תרבות כוהנים ונביאים! עשה משהו לגבי אמונתך!

אם כבוד אני מבקש, האם לא אעזור לך לעשות דברים נהדרים? פקח את עיניך! האור ממש לפניך. נוודים אינם מתיישבים; הם יודעים שאינם נשארים ומחזיקים באחיזה רופפת בכל מה שלא יישאר כאשר מלכותי תבוא. כך צריך להיות עבורך עכשיו! כן בארץ כן במלכותי (מתי 6:10).

אל תיתן לקיסר לפתות אותך עוד. צא, אני אומר; צא! חייך, כל מהותך המודעת והתת־מודעת, תלויים בכך.