מתאספים בשמי

לפני שנים רבות, קבוצה ישבה לפניי משוכנעת שאני שם;
מתאספים בשמי.
מישהו שכנע אותם שהיותי "שם" פירושו שאענה;
מתאספים בשמי.
היא אמרה, "הוא עוזב אותי," ואז הוסיפה, "אני בסדר עם זה;"
מתאספים בשמי.
"אני לא סובל את העבודה שלי; הבוס שלי כזה דוחק;"
מתאספים בשמי.
"אלוהים, אתה שומע אותנו; יש כאן יותר משניים מאיתנו;"
מתאספים בשמי.
"אנחנו יודעים שיש לך דברים גדולים יותר בשבילנו; אנא עזור לנו להבין;"
מתאספים בשמי.
"אנחנו מתכנסים כבר חודשים, אדון; ובכל זאת, ידך לא זזה;"
מתאספים בשמי.
"דברך לא יכול לשקר, אדון; אז למה אתה שותק?"
מתאספים בשמי.

לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר ספסלי הכנסייה….

הקבוצה יושבת לפניי, עם בני ורוחי כעדים;
מתאספים בשמי.
"אבא, אנו מהללים אותך; ואנו עובדים ומעריצים אותך;"
מתאספים בשמי.
"אנחנו יודעים שעלינו להשתנות, יהוה, ליבנו קבוע כחלמיש;"
מתאספים בשמי.
"כבודך הנפלא הוא כל מה שאנו יכולים לחשוב עליו;"
מתאספים בשמי.
"כמה טיפשי מצידנו לחשוב שההתכנסות הייתה בשבילנו."
מתאספים בשמי.
"אנו מודים לך אבא על הזכות לסבול;"
מתאספים בשמי.
"בחסדך שלעולם לא נשכח מדוע בראת אותנו."
מתאספים בשמי.
"ואנו מודים לך אבא שבעוד אנו מהללים אותך, אתה מברך אותנו;"
מתאספים בשמי.
"עתה חתום זאת בנו שלעולם לא נשכח זאת;"
מתאספים בשמי.

נדרשת הכנעת הנפש דרך תהליך הענות כדי שהשינוי יהיה ניכר. הסבל המביא לידי שינוי מוכר בסופו של דבר כהכרחי למי שסובל אותו. בסוף, ישנה הכרה חודרת במשמעות ההתכנסות בשמו, שם יהוה. כל שאר התארים מעשה ידי אדם ייפלו.

בשם הזה ועל ידי שם הזה הכל מנופה כחיטה; רק המוץ נשאר. יש רק אור או חושך, אהובי. יש רק אמת או פשרה.

"נסיכי הגויים נאספו יחד, עם אלוהי אברהם! כי לאלוהים מגני ארץ, הוא מאוד נשגב!" (תהלים 47:9)