היה קדוש כליל

״ויאמר המלך דוד לכל הקהל; שלמה בני, אשר לבדו בחר בו יהוה, עודנו נער ורך, והמלאכה גדולה, כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלוהינו.״ (דברי הימים א 29:1)

המלך [תכונת השלטון] דוד [אהבתו ותהילתו של יהוה] אמר לכל הקהל [מחשבות נאספות במצפון הקהילה]; בני [מחשבות מנציחות] שלמה [שלום ושלמות במצפון], אשר לבדו [אין זולת שלום ושלמות] בחר בו יהוה [ייעד כבנאי מקדשו], עודנו נער [תמים, לא משתלם עדיין] ורך [לא מנוסה], והמלאכה גדולה [התמרה ממלכות החושך למלכות יהוה שבפנים], כי המקדש [בית רוחני, משכן מציאות המלכות] לא לאדם [אגו נפול, עצמי, מחשבות רשעות] כי ליהוה אלוהינו [שלמות].

הבה נפרש זאת. אהבה ועבודה עליונות מעל הכול ובסופו של דבר ישתלטו על כל מחשבותיך. ההכרח שזה יקרה יימשך עד שרק שלום ושלמות ישרו על ישותך. אף על פי שעדיין אינך מפגין תכונות מושלמות אלה, זוהי ודאות משום שיהוה בחר בך לנחלה כזו.

החלפת המחשבה העולמית במחשבת המלכות היא מלאכה אדירה ומצריכה אימון רב. אך בסופו של דבר, זה יהיה כאילו המלכות הייתה בתוכך כל הזמן. עליך להיזהר מאוד כדי לעקור כל דבר המייצג חוסר שלמות רוחנית; זו מלאכה עצומה שיש לבצע.

שכל קדוש כליל הוא שכל השומר בקפידה ובדקדקנות את תורות יהוה [מקיים דפוסי מחשבתו]. זהו מה שהמקדש הרוחני הוא; מחשבות האדם הבלתי-נגאלות מוחלפות באופן מלא וקבוע במחשבת יהוה.

רק יהוה יכול לבנות את ביתו בתוכך. והוא עושה זאת על ידי ציודך. הוא משתמש ברוחו (עוצמה), בבנו (ישועת השכל), ובתורותיו (הוראות; דפוסים; מסגרת) כדי לבנות את ביתו, המקדש הרוחני שבתוכך.

זהו הכבוד הגדול ביותר המיוחס לאדם, יהוה מאפשר לאדם להשתתף עמו בבניית המקדש הרוחני, בהגעה לשלמות רוחנית. ובכך, הוא מציל אותך מהדבר האחד שהיה עלול להשמיד אותך לנצח; את עצמך.