האם זה נגמר?

"כלה! (יוחנן 19:30) יש לנו את ישוע עכשיו." "ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים, ואחר כן יבוא הקץ." (מתי 24:14) "או, זהו הרגע שבו זה נגמר. רגע, אני מבולבל. מה זה בעצם?"

זה נגמר וזה לא נגמר? זהו הפרדוקס הנוצרי הגדול ההופך את הכנסייה לחלשה וחסרת אונים בכל כך הרבה מובנים.

הקשבתי יום אחד ל"כומר" בעל שלושים וחמש שנות ניסיון, כשחזר שוב ושוב בלהט ובהתלהבות רבה על כך ש"הכל נגמר במשיח!" נזכרתי במילותיו המטרידות של שאול מרומים 10:2, "כי מעידני עליהם שיש להם קנאת אלוהים אך לא לפי דעת." במילים אחרות, "אני יכול להבטיח לך שהם מסורים מאוד לאביר, אך הם תועים בדרכם."

האתגר שלי אליו היה זה; "אם הכל נגמר, אמור לי מדוע...
• עלי לחולל את ישועתי ביראה וברעדה? (הפיליפים 2:12)
• עלי לרוץ במרוצה המונחת לפני ולעולם לא לוותר? (העברים 12:1)
• עלי להוסיף ולרדוף כדי להשיג את אשר בעבורו השיג אותי המשיח ישוע? (הפיליפים 3:12)
• עלי להיות עושה הדבר ולא שומע בלבד? (יעקב 1:22)
• עלי להשתנות בהתחדשות שכלי? (הרומים 12:2)
• עלי לרדוף אל המטרה לזכות בפרס? (הפיליפים 3:14)
• עלי לתת לסבלנות להשלים את מעשיה, למען אהיה שלם ומושלם, בלי חיסרון בכל דבר? (יעקב 1:4)
• לא שומעי התורה צדיקים בעיני האביר, כי אם עושי התורה יוצדקו? (הרומים 2:13)
• מצווה עלי 'להיות שלם כאשר אבי שבשמיים שלם?' (מתי 5:48)
• עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבור יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל?" (מתי 5:18)

תשובתו הייתה, "טוב, אמורים אנחנו לעשות את מה שישוע עשה, נכון?" עניתי, "אם כן זה לא באמת 'נגמר' במשיח, מאמין חייב גם 'לעשות!' זה יותר כמו שאנחנו אמורים לסיים את מה שהוא התחיל, נכון?" הוא עמד שם נראה המום לרגע ואז פלט, "טוב, הכל נגמר במשיח."

האם זה אתה? אם המשיח אמר, "היה שלם כאשר אבי שבשמיים שלם," האם התלוצץ? האם אמר, "אין בעיה, עשיתי זאת בשבילך? אין לך עמוד לשאת." או שמא אמר, "אם יבוא איש אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיותיו ואף את נפשו שלו, לא יוכל להיות תלמידי. וכל מי שלא ישא את עמודו וילך אחרי לא יוכל להיות תלמידי. כן כל אחד מכם אשר לא יעזוב את כל אשר לו לא יוכל להיות תלמידי."? (לוקס 14:26-27, 33)

פקח את עיניך (תפיסה רוחנית). הרחק ממך את התורות הנוראות המשתקות אותך והופכות אותך למשרת חסר אונים. יש לנו הערה עבורך לשקול; "הבשורה הטובה של מתנת הישועה לאנשים הנבחרים נגמרה. הבשורה הטובה של המלכות איננה נגמרת." היא עדיין צריכה להיות מחוישת (מוטפת בחיים של ציות) לכל העולם, ואז יבוא הקץ. זה מה שישוע אמר!