מהומת אכילה

הוא מושל לעולם בגבורתו. עיניו צופות בגויים, פן ירימו המורדים ראש. (תהלים 66:7) סלה [התבונן בזה]

אם רק כוחו לבדו מושל בכול, אם כן מוטב שתשקול כיצד הגעת לרמה כלשהי של הצלחה או סמכות? "ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר, 'ניתנה לי כל סמכות בשמיים ובארץ. לכו אפוא…'" (מתי 28:18-19)

אם יש לך סמכות כלשהי, זה מפני שהוא העביר לך את השרביט. "הנה נתתי לכם את הסמכות לדרוך על נחשים ועקרבים, ועל כל כוח האויב, ושום דבר לא יזיק לכם בשום אופן." (לוקס 10:19)

לכן, אם הגעת אל ה"פסגה" מבלי שהלכת אחר הנהגתו כדי להגיע לשם, אז באיזה "כוח" הגעת? "לא בחיל ולא בכוח [שלך עצמך], כי אם ברוחי," אומר יהוה צבאות. (זכריה 4:6) בעל הכוח האמיתי, כוח שלעולם אינו פוחת, משחרר כוח כזה רק באמצעות רוחו אל הצדיקים (בעלי המחשבה הנכונה).

לצערי, רבים מכם ישכנעו את עצמם שהיו "טובים דיים" כדי לזכות בברכותיו ובכוחו. "הטוּב" האישי הזה אינו אלא תוצר לוואי של הונאת ה"עצמי". "אין צדיק אין גם אחד; אין עושה טוב אין גם אחד." (האיגרת אל הרומים 3:10, 12)

ויתרה מזאת, מה כרוך בתשוקה לכוח אישי או בהסתמכות עליו? זה מחייב שימוש בתחבולות ומניפולציה. אם יש לך "הצלחה" והיא לא הגיעה באמצעות כוחו, אז חטפת אותה. וזכור, עיניו צופות בגויים, פן ירימו המורדים ראש.

לעומת זאת, אם כוחו של יהוה הוא זה שקידם אותך, אז הצלחתך תלווה תמיד בפרי בחייך הנושא את חתימתו: ציות, ענווה, תשובה, והבנת ה"עצמי". האחרון, כמובן, פירושו ההבנה שה"עצמי" חייב למות כדי לפנות מקום לכוחו האמיתי להתגלות בך.

במה אתה ניזון, אהובי? אילו תשוקות יש לך? האם הן מושרשות ומעוגנות בחייו המושלמים של ישוע המשיח? דרך טובה לדעת היא לשאול את השאלות האלה; "האם היה אכפת לו מדברים כאלה?" ו, "האם היה עושה את מה שעשיתי כדי להשיגם?"

יש רק מקור כוח אחד, אהובי. כל השאר הבל וייבור כמוץ מבין החיטה. ואז פניתי אל כל המעשים אשר עשו ידיי ואל העמל אשר עמלתי בו; והנה הכול הבל ורעות רוח. אין יתרון תחת השמש. (קהלת 2:11)