הסוף מהתחלה: מסע אל האמונה

הוא עשה הכל יפה בעיתו. גם נתן את הנצח בליבם, אלא שאיש לא יוכל למצוא את המעשה אשר יעשה שדי מראש ועד סוף. (קהלת 3:11)

אני עובד ללא הפסקה ואני מחזיק מעמד. הכל נוגע לרצונו בשבילי, וכן, הלא־נודע שבכך הוא מסתורי, ולעיתים אף יכול להיראות מכריע. אני לומד לבטוח יותר בתהליך בכל יום, ומתנחם בעובדה הזו.

יהוה יודע את האמת בכל זה, אתה יודע. האם אתה יודע? הוא הגיד את הסוף מראש, ומקדם ימי קדם דברים אשר טרם נעשו, באמרו, "עצתי תקום ואני אעשה את כל חפצי." (ישעיהו 46:10)

"ראה, אנוכי בראתי את החרש הנופח את גחלי האש ומוציא כלי למעשהו. ואנוכי בראתי את המשחית להשחית. כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי. זו נחלת עבדי יהוה, וזו צדקתם מאתי," נאום יהוה. (ישעיהו 54:16-17)

אני מתנחם במציאות שהכלי הפוצע אותי כעת עמוקות כל כך, נוצר בידו. כוונתו לרפא, ובכל זאת, הוא עושה זאת עמוקות דרך אובדן. הניסיון שלי לימד אותי מה משמעות הדבר לקבע את מבטי בו. כי ריבון יהוה עוזר לי, לא אבוש. לכן שמתי פניי כחלמיש, ואני יודע שלא אכלם. (ישעיהו 50:7)

כן ואמנם, אני שם פניי כחלמיש, ואני נחוש לסבול כראוי, כי חיי, חיי האמיתיים, חיי רוחי, נמצאים בתוך הסבל.

באשר לברך את הפוגעים בי ולהלל את יהוה בתוך כך, אלה הם המפתחות לחיים אפקטיביים במלכות. כן, לברך אחרים ולעבוד אלוהים דרך הכאב; זה מה שהוא מחפש, אני די בטוח. אך אני אומר לכם, אהבו את אויביכם, ברכו את מקלליכם, היטיבו לשונאיכם, והתפללו בעד המנצלים והרודפים אתכם. (מתי 5:44)