שערי הסמכות שלו

בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה; הודו לו, ברכו שמו. כי טוב [נכון במודע] יהוה, לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו. (תהלים 100:4-5)

כן ילדי, השערים מסמלים כניסה אל דעת האמת שאני הסמכות היחידה בתודעה, והחצרות מייצגים את צדקי ואת יראתי. אל תחשוב אפילו לרגע שאיני רואה את חוסר האיזון במאזני הארץ שלך; אני קורא לסוג ה״צדק“ הזה כפל לב. מאזני מרמה תועבת יהוה (משלי 11:1).

אבל, מגיע היום, היום ששמרתי לרשעים, היום שיועד לאלה שירצו את עונשם על העול הבלתי צודק (השעבוד הנפשי) שתלו על צווארי הצדיקים (תהלים 149:5-9). כן, שערי הסמכות יוחזרו לעמי. ודע זאת ילדי; רק אלה המבינים משפט צדק ישבו במושבי הסמכות.

היה דומם ודע; היה דומם והקשב ללחישותיי השקטות. הקשב לקולי הדק והשקט. שארית אני מכין כעת. אני עורך את השולחן. השארית שתסעד בשולחן הזה לא תפחד ממלכי הארץ.

דע זאת אהובי; מלכותי סובלת חמס, ואני זקוק לאנשי חמס (תוקפניים במודע למען הצדק) שיוכלו לקחת אותה בכוח (מתי 11:12), אנשים מוכנים לסבול חמס ומוכנים להיות ”חומסי רוח“ בתמורה.

מדוע לפחד מבתי משפט האדם (סדרי ופסיקות הבשר)? האם לא אמרתי לך שאלך לפניך? קרא את דבריי: ”צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. יהוה לא יעזבנו בידו, ולא ירשיעו בהישפטו. קווה אל יהוה ושמור דרכו, וירוממך לרשת ארץ; בהיכרת רשעים תראה.“ (תהלים 37:32-34)

האם אני תמיד עושה כפי שאני אומר? רק חוסר יכולתך לבטוח, ובכך לקבל את הבטחתי, הוא מה שמותיר אותך כפוף לאנשים. לעיתים קרובות, רצונך ”להיות מוצדק“ בעיני אנשים מותיר אותך לרחמי אותם אנשים עצמם שאליהם פנית.

שאול בחר לערער לפני קיסר (מעשי השליחים 25:10-12). מה הייתה התוצאה אילו לא היה עושה זאת? אז אמר אגריפס לפסטוס, ”האיש הזה יכול היה [תרגום מילולי: היה בכוחו] להשתחרר אילו לא ערער לפני קיסר.“ (מעשי השליחים 26:32) לבטוח במשפט האדם הוא דבר נואש אכן; והתוצאה לעולם אינה טובה. (קרא על כל משפטו של שאול במעשי השליחים 21:30-26:32)

קבל את המכות, שא את הפצעים, ובטח בי להשיב. חדל מחיפושך אחר הצדקה עצמית ושימור עצמי. אני שומר השער האמיתי היחיד ולי המילה האחרונה. השאר לי לשפוט עבורך ובקרוב אלמד אותך לשפוט בעצמך. יועציך השכירים אינם יכולים להתגבר על מערכות החיה השולטות. רק אלה שרוחי לימדה יכולים לעשות זאת. הצדק שלי, והצדק כאן!