עומס השכל 1

"אחים, אם ייתפס אדם בעברה כלשהי, אתם בעלי הרוח, השיבו אותו ברוח ענווה [עדינות], תוך שתביט בעצמך [בחסרונותיך שלך] פן תתפתה גם אתה. שאו זה משאו של זה ומשאותיו, וכך תקיימו את חוקי [יהוה] דרך המשיח. כי אם מישהו חושב על עצמו שהוא משהו, בעוד שאינו כלום, הוא מרמה את עצמו. אך יבחן כל אדם את מעשיו שלו, ואז תהיה לו שמחה בעצמו בלבד, ולא באחר. כל אדם יישא את משאו שלו." (האיגרת אל הגלטים 6:1-5)

כמובן, פרי הציות לייעודך האישי נושא השלכות אישיות, ולעיתים אף פרטיות. ובכל זאת, רבים עדיין לא מבינים כיצד למדוד את הפרי. זאת משום שנשיאת פרי מעולם לא הייתה תלויה, או נמדדת, לפי איך שאחרים יגיבו לציותך. זוהי הבחנה קריטית להבין! למעשה, נשיאת פרי היא לעיתים קרובות מנוגדת לדעותיהם של אחרים.

היודע לעשות טוב ואינו עושה, לו הוא חטא. (איגרת יעקב 4:17) למעשה, לרוב אין זה משנה מה חושבים אחרים או כיצד הם מגיבים. לכן, אם אתה מודד את פריך לפי תגובת אחרים לציותך, הזנחת את התבנית המקראית הזו.

חשוב על ישוע לדוגמה; תלמידיו הכחישו את קריאתו לציית ל"צליבתו" ה"אישית" (מות העצמי), וכך היו עושים גם לך. ובכל זאת, איזה פרי נהדר הניב ציותו, למרות ההתנגדות! האם קשה מדי עבורך, אם כן, להבין שאיש לא יתמוך בך בשלך (הציות עד מות העצמי)?

בעוד אתה ממלא את חובותיך כלפי האב שדי, טוב תעשה אם תחפש את שכרך מבפנים (איזון מחשבתי, שלווה, שלום ושמחה), ולא מבחוץ (אישור פיזי ומילולי מאנשים או מדברים אחרים).

מדוע זה כה קריטי? משום שאם אתה אכן "שליח" של יהוה, אזי כמו המשיח, חלק גדול מעבודת ציותך יהיה לתקן את טעויותיהם של אלה שאתה קורא להם אחים ואחיות. בעבודה מיועדת זו, נחוצה ענווה ועדינות רבה.

והנה, הודעה ואזהרה! ההודעה מצויה על פני השטח בגלטים 6: "יבחן כל אדם את מעשיו שלו, ואז תהיה לו שמחה בעצמו בלבד, ולא באחר." אך כדי למצוא את האזהרה, עלינו לחפור עמוק יותר.

אם תוכחותיך ותיקוניך כלפי אחרים נשמעים כך: "איך אתה מעז!" ולא, "אני אוהב אותך; ולא משנה מה, לעולם לא אעזוב אותך," אזי אינך מוכן במלואך לעבודת השליח. עדיין יש עבודה פנימית לעשות, לפני שתוכל להעניק תוכחה בעוצמת אריה ובעדינות של כבש.

שליחו של יהוה הוא מי שנופה, טוהר, נמרט, נגזם, ולמען האמת, נרמס תחת רגליו של יהוה עצמו, בדיוק כפי שהבטיח לעשות, ואכן עשה, לבנו יחידו. אין "צדקה עצמית" בין אלה, השליחים. עבודתם יראת כבוד ושכרם אישי מאוד. הוא פרטי; הוא ייחודי; ולעיתים קרובות הוא בלתי נראה לאחרים.

זכור את דגם השליח האהוב. אי אפשר לכפות אותו, רק להשיגו.