תכונות האהבה (11)

"אהבה שמחה באמת!" (הראשונה אל הקורינתים 13:6) אהבה שמחה באמת, ולכן, יהוה שמח באמת!

ופילטוס, המייצג את הרצון האישי, אמר לישוע, המייצג את גאולת השכל המוצעת לבני האדם, "מה היא אמת?" (יוחנן 18:38) האין זו השאלה הראשונה במעלה? שהרי אם ידיעת האמת היא שתשחרר אותך (יוחנן 8:32), הכרחי שתדע אותה!

המקור העברי של האמת מתאר זאת: יציבות, מהימנות, ודאות, לבנות, לתמוך, ולטפח. האמת מוליכה אותנו מהיסוד (שלב ההתחלה של ההכרה הרוחנית) אל ראש ההר (הכרה מרוממת). אמת זו של יהוה היא מסע.

ישוע הוא הדוגמה לחיים שחיו באמת ומכוחה. אנו גם יודעים שהוא שוחרר וקבע את הרף למען אלה שגם להם תינתן ההזדמנות למצוא בתוכם חופש מושלם זה. "את אשר הבן משחרר, משוחרר הוא באמת." (יוחנן 8:36) "וכל מי שאינו נושא את עולו [יתד השכל], והולך [באמת] אחריי [מציל השכל], אינו יכול להיות תלמידי." (לוקס 14:27)

ה"עצמי" אינו מסוגל להבין את האמת הקדושה, וזהו הרצון האישי שיש לתקוע ליתד מדי יום. יתד הייסורים היא נקודת המפגש של הרוחני והגשמי.

ניתן לנו הדגם; אל תנסה לתפוס את האמת בבינתך שלך (משלי 3:5). עליך מדי יום, מדי שעה, ואף מרגע לרגע, לעקור כל תשוקה של ה"עצמי" המנסה לעכב את האמת. "לא רצוני, אלא רצונך" (לוקס 22:42) הוא פסגת האמת, ולכן עמוד תווך קדוש של האהבה.

אני נותן לכם מצווה חדשה: שתאהבו זה את זה. כשם שאהבתי אתכם, כך גם אתם תאהבו זה את זה. בזאת ידעו כולם [בני האדם] כי תלמידיי אתם, אם אהבה תהיה ביניכם [אם תמשיכו להראות אהבה זה לזה]. (יוחנן 13:34-35)