תכונות האהבה (9)

"אהבה אינה חושבת רעה!" (הראשונה אל הקורינתים 13:5) אהבה אינה חושבת רעה, ולכן, יהוה אינו חושב רעה!

רע, מקולקל, מושחת ומעונה — שוב, כשאנו חוקרים את המקורות העבריים, אנו מוצאים במהירות את משמעותה האמיתית של הרעה. אם מעונה, מעונה היכן? במצפון כמובן, בתהליכי המחשבה! לכן, אם השכל רע במחשבתו, השכל מעונה.

רעה היא פרי מסוג אחר; היא רוקבת מתוכה כלפי חוץ, ממרכז ההכרה אל תחום הגשמי. אנו רואים כי היא הורסת תחילה את מי שחושב רעה, ולאחר מכן מכתימה כל מה שהיא באה במגע עמו. וכשם שלא בחרו לשמור על אל שדי בדעתם, נתנם האביר לשכל נפסד, לעשות את שאינו הולם. (הרומים 1:28)

תכונה תשיעית זו של האהבה מטופלת בסבלנות ובאמונה רבה, ואמונה זו ביהוה בלבד. אם האדם לא יכול, ולעולם לא היה בוחר בצדקה, במחשבה נכונה (הרומים 3:10), הרי שעומד כאמת קדושה שכל מחשבה הנולדת מה"עצמי" היא רעה. (קהלת 8:11)

התחזק, אהובי, שכן ישוע המשיח סלל דרך לשכלך להיגאל. בשפכו את דם (כוח החיים) ה"עצמי", הוא הראה את הדגם, את הדרך הצרה, להסרת כל רעה מן המצפון. שכן העובדים, משנטהרו פעם אחת, לא היתה עוד בהם כל מודעות לחטאים. (העברים 10:2)

"כיצד זה קורה?" אתה שואל. "מחשבותיך אינן שלך," כמובן (יוחנן 12:49)! הדגם הוא ללמוד ציות למצוות יהוה בלבד, ולנטוש כל בחירת "רצון חופשי" מדומה לעשות טוב. הציות מסיר את הרעה שבפנים, אהובי. צַיֵּת ותן ליהוה לטהר!

אני נותן לכם מצווה חדשה: שתאהבו זה את זה. כשם שאהבתי אתכם, כך גם אתם תאהבו זה את זה. בזאת ידעו כולם [בני האדם] כי תלמידיי אתם, אם אהבה תהיה ביניכם [אם תמשיכו להראות אהבה זה לזה]. (יוחנן 13:34-35)