מנהיגים נפולים

כה אמר יהוה הריבון: "הנני נגד הרועים, ואני אדרוש את צאני מידם. אסיר אותם מרעיית הצאן, כדי שהרועים לא יוכלו עוד להאכיל את עצמם. אציל את צאני מפיהם, והם לא יהיו עוד מאכל עבורם." (יחזקאל 34:10)

וקריאת ההתעוררות הזאת לכנסייה ה"נוצרית" האמריקאית חייבת להיות מובנת. נצטווה על כל אדם לשמור בעצמו על "חייו ותורתו" (טימותיאוס א 4:16), ואף על פי כן, רועים רבים מדי נטלו על עצמם לעשות זאת במקום העם, מתוך אמונה שרעייתם פירושה שכולם צריכים "לראות זאת כמותם", אחרת יחשבו ל"חסרי רוח" ואפילו ל"בעלי מדון". הרועה עצמו הוא רק חלק מן הגוף; ואילו ישוע המשיח הוא הראש (החלק הראשי) (האיגרת אל האפסים 1:22).

מכיוון שחייהם ותורתם שגויים, צאן רבים תועים בטעות. המפתח כעת הוא ללמד את הצאן כיצד לעמוד איתן, לאחר שהוסרה מעליהם הראשות ה"אנושית" והושבה עליהם הראשות של "המשיח".

אלה היסודות המכריעים שיסייעו במפעל היקר מכול הזה: 1. על כל אחד למות ל"עצמי" כדי להבין ולציית באמת ליהוה, לבנו ולרוחו; גם הרועים. 2. כאשר רועה נופל, הוא ייגאל, שכן יהוה לעולם לא יזנח את מי שאכן שירת אותו באמת, אך עדיין היה בו "אני" שהיה צריך להתגלות, ולכן, בסופו של דבר, גם להיעלם. 3. אם תשפוט את הנופל, יהוה ימהר ויהיה נאמן להזכיר לך כי "לולא חסדו, גם אני הייתי שם." וכמה קרוב אתה בעצמך לנפול באותם תחומי חטא ממש שבהם אתה שופט. 4. אין להתייחס לרועה נופל כאל מי שהודעותיו הקודמות, וכן, כל אחת מהן, אינן ראויות עוד להילקח ברצינות. אם ההודעות הכילו אמת מקראית, אמת שהייתה צריכה להיות מאושרת ממילא על ידי כל מי שקיבל את הדבר (מעשי השליחים 17:11), אזי ההודעות עומדות בתוקף כמשוחות ברוח. האמת הייתה תמיד של יהוה, ואילו רק חסרי החטא יכלו ללמד את דברו, לא היה לנו מורה כלל. 5. שמח על כך שיהוה נאמן תמיד לדברו. הנופל יקום שוב (משלי 24:16) והוא ישוב עם תהילה על שפתיו, כי יהוה אינו ולא יניח לאיש לחמוק מדבר הדוחה את ישוע המשיח ואת קורבנו חסר החטא.

הכול יטולטל, אהובים, ואלה ש"נחשפים" ומורשעים בחטאם ילמדו להעריך ולהודות על חוויית ההשפלה שלהם. אלה הדברים שהצאן צריכים לדעת כאשר איתן נופל. הכול בסדר. הם צריכים לדעת שהכול בסדר!

כי צדיק שבע ייפול וקם, ורשעים ייכשלו ברעה. (משלי 24:16)